<h1>הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק סימן קנ"ד</h1>
<h2>דף ו:</h2>
לכתוב מזוזה דכתיב (דברים ו') וכתבתם על מזוזות ביתך וגו' פי' לקבוע דמתרגמי' ותכתבונון על מזוזין ותקבעינון בסיפא ביתך אמרו רבותינו (הקומץ כ"ח ומ"ד) שכותבין ב' פרש' שמע והיה אם שמוע בקלף א' זו על גב זו וכתיבתן כאשר ביארתי בתפילין רק שצריכין שירטוט (שם ל"ב וגיטין ד' ו') בין שיטה לשיטה, א"ר חלבו (דף ל"א) חזינא ליה לרב הונא דכריך ליה מאחד כלפי שמע ועושה פרשיות' סתומות (דף ל"ב) נהגו רבותינו להניח קצת חלק בסוף שמע וקצת חלק בתחלת והיה אם שמוע, ובין הכל שיעור חלק שלשה אותיות כדאמרינן בירושלמי (דמגילה דף ע"א ובתוס' דמנחות ל"ב) פתוחה מכאן ומכאן סתומה ומיהו אי עבדינהו פתוחות שפיר דמי ולשון פרשיותיה סתומות משמע כדברי האומר על הארץ בסוף שיטה, ומיהו הסופרים שכותבין בתחלת השיטה אין להקפיד עליהןא), דאי עבדינהו פתוחות שפיר דמי, בית שאין בו ד' אמות על ארבע אמות (סוכה דף ג' ויומא דף י"א) פטור מן המזוזה וכן פתחי שימאי פירוש דלית בהו שקפי או דלית להו תקרה, ובית התבן (יומא דף י"א) ובית הבקר ובית האוצרות (ש"ע אוצרות יין ושמן ובית העצים ובית הבקר חייבי' אם לא שהנשים רוחצות שם) זה הכלל כל שיש בו בית דירה חייב ואם לאו פטור, ובית שער חייב מדרבנן מפני שהוא פתוח לבית שיש בו דירה, וצריך מזוזה (הקומץ דף ל"ג) בכל הפתחים וצריך שלא יעמק טפח במזוזה ומצוה להניחן תוך חללו של פתח בטפח הסמוך לרשות הרבים ופתח שבין שני בתים הלך אחר היכר ציר לידע מהו ימין ביאה, וצריך להניחה לצד ימין ביאה וצריך להניח' בשליש העליון של פתח, ואם הניחה כנגר (יומא דף י"א) פסולה (פי' כיתד) ופירש רש"י כנגר זוהי מושכבת ורבינו תם פירש זהו מעומד ולצאת ידי שניהם טוב להניח באסתוירא (פי' באלכסון) וצריך לבודקה (יומא דף י"א) פעמים בשמיטה, וב"ה ובית המדרש פטורים ממזוזה ואמרינן פרק השואל (דף ק"ב ר"מ פ"ה) המשכיר בית לחבירו על השוכר לעשות לו מזוזה וכשיצא מביתו לא יטלנהב) בידו ויצא ובחוצה לארץ (התכלת דף מ"ד) השוכר בית משלשים יום ואילך חייב במזוזה ויש שהיו אומר' עיר שיש בה חזירים פטורה מן המזוזה ואין זה נמצא בשום מקום בירושלמי ובתלמודג) שלנו אך בכל מקום שיש טינוף סביבו טוב לכסות כל המזוזה שלא תהא נראית ובמקום טהור טוב שתהיה נראית ונהגו העולם לכתוב שדי מבחוץ כנגד חלק שבין פרשה לפרשה וגם כותבין השם היוצא מה' אלקים ה' אחד כנגדה וזהו השם כוזו במוכס"ז כוזו והן האותיות של אחר השם כלו' אחר היו"ד יש כ"ף ואחר ההי"א יש וי"ו, וכן כל האחרות וטוב הוא לכותבן מבחוץ אך מבפנים אסור לכתוב שום דבר ובעון מזוזה (שבת ל"ב) בניו ובנותיו של אדם מתים כשה' קטנים שנ' (ירמיה ב') דם נפשות אביונים נקיים וסמיך ליה לא במחתרת מצאתים והמקיים מצוה זו מקיים שני עשה ומזכיר אהבת השם ב"ה בכל מאודו ומאריכתו ימים ומשמרהו כדכתיב למען ירבו ימיכם מכלל הן אתה שומע לאו. [סמ"ק סימן קנ"ד]. א) מהכא משמע דיש קפידא בדין פתוחות וסתומות אפילו כשאין פרשה אחרת כתוב באותו קלף. ב) כשנשא' שם יהודי אבל כשנשא' שם עכו"ם יטלנ' בידו ויצא. ג) ומיהו אפי' הוא אמת דוקא בפתחים שאינו כ"א י"ט דהשת' כשמניח המזוזה בשליש העליון כמשפטה מ"מ הויא תוך י' מן הקרקע, אבל לדידן שהפתחי' גבוהי' וכשמניח' בשלי' העליון הוא גבוה י' מן הקרקע ויות' הלכך אין להקפי' כך נמצ' בסדו' הרב רבי חיים בן הרב ר' משה מאויר"א ירא שסדר ע"פ גדולים.
